דף הבית > בלוג > על הקשר שבין ניהול סיכונים לתעופה

על הקשר שבין ניהול סיכונים לתעופה

Aerospace and Risks Management

שוק התעופה ידוע כשוק יוקרתי ומחייב לקיומו של עולם מודרני במאה ה-21. ככזה, גודלי יצרני תעשיית התעופה גילו צורך לשמירה על אחידות ברמת ניהול תקין, איכותי ומקצועי של משאבי הענף. לכשהגיעו מומחי האיכות להבנה זו, אופיינה מערכת ניהול איכות מותאמת לתעשיית התעופה ונגזרת, ביסודה (אך עם למעלה מ-100 תוספות והתאמות שונות) מתקן ISO 9001 המיועד לתעשייה כולה.

AS9100 – תקן לניהול איכות בתעופה, חלל וביטחון

ייצור כלי תעופה, בשונה מייצור תעשייתי רגיל, דורש קפדנות ונורמות, כמו גם תרבות יצרנית ברמות החשיבה, התכנון ואיכות חסרי פשרות.

רמת התכנון מצריכה ירידה לרזולוציות נמוכות מאוד, על מנת לאפשר התאמה וסנכרון מיטביים לאורך כל שלבי הייצור והתהליך כולו. התקן התעופתי, אם כן, בוחר למקד את תשומת הלב בדברים אשר השפעתם על איכות ותקינות המוצר עשויים להיות קריטיים לתהליך ובעתיד – לצרכן הסופי.

התקן, שהוכן על ידי גוף בין-לאומי (SAE Aerospace) בחסות IAQG יצא לאחרונה בגרסת עדכון לפי מהדורה AS9100 C. בין יתר הנושאים, ניתן להבחין בדגש משמעותי שניתן בעדכון האחרון לשיטות זיהוי, עקיבות ו- FAI עליהם נמקד את אור הזרקורים בהמשך המאמר.

 

ניהול סיכונים

אחד הדברים שקיבלו את עיקר תשומת הלב בעדכון המהדורה האחרונה, היה תחום ניהול הסיכונים.

סיכון מוגדר כגורם או פעולה העלולים להתרחש שלא על פי תכנון וכתוצאה ממנו ייגרם נזק לגוף או לזמן, עוד יש לומר כי הסיכון נמדד לפי סבירות המימוש שלו בזמן, עלות או גוף.

תהליך ניהול הסיכונים הנו תהליך הקשור בניהול השוטף של הארגון ועיקר עניינו הוא חיפוש אחר נקודות תורפה או נקודות חולשה בארגון או בתהליך, אשר להם השפעה ברמה זו או אחרת על איכות המוצר או השירות. כמו כן, נדרשת הערכת עוצמת הפגיעה והנזק האפשרי לתהליך והחשוב מכל, ההשקעה הנדרשת לשיפור המצב הקיים ומניעת הישנות של תקלות דומות בעתיד.

 

הקשר שבין ניהול סיכונים לתעופה

ניהול סיכונים, הנו אחד הנושאים המאתגרים ביותר בחום כיום. הנושא מצוי בפיתוח מתמיד, כך שטיפול בו דורש הקמת מערכות מתאימות בכדי לתחזק את הנדרש כראוי.

ניהול סיכונים בתחום התעופה בפרט מצריך סנכרון יעיל בין גורמים שונים ומחלקות שוניות בארגון, משמע, בכדי להניע בהצלחה תהליך מסוג זה עלינו לבצע תהליך ברמה רוחבית חוצת ארגון ולא נקודתית בחלקים מסוימים בו.

סעיף 7.1.2 לתקן, מדבר על הצורך בקיומה של מערכת יעילה לניהול סיכונים. ניתן לראות התייחסות להגדרת הסיכויים למימוש מצב כזה, שכן לנסות לנהל סיכון פוטנציאלי זה טוב אבל אם לא נגדיר ערכים אבסולוטיים, לא נוכל לדעת מתי חרגנו מסיכון סביר ללא סביר ובכך הצגנו ניהול לא יעיל של הבעיה.

לצורך המחשה, לאפשר הרכבת פריטי גומי שפג תוקפם ללא בדיקה וחתימת מומחה עשויה לגרום נזק רב לאיכות האיטום בחלון מסוים במטוס, כמו כן גם להארכת תוקף חייב להיות גבול עליון שממנו לא נוכל להשמיש פריט פג תוקף. אם כן, קיום מערכת מידע המרכזת את נתוני התקף ומידת היכולת להאריך אותו קריטית למניעת סכנה של חלון בעל איכות איטום ירודה.

נושא נוסף, הוא FOD, המצריך תשומת לב רבה גם ברמת הייצור, גם ברמת ההרכבות וגם ברמת הלוגיסטיקה בארגון או בלשון התקן – הערכה ודיווח של סיכונים לכל אורך התהליך, שכן עצם זר במכלול זה או אחר עשויים להגיע ממקורות שונים ובשלבים שונים בתהליך. ההשלכות האפשריות של המצאות גוף זר בכלי התעופה הנן פגיעה במשאבים יקרים כמו זמן, מוניטין וכסף ובמקרים אחרים, עשויות להיות מרחיקות לכת עד כדי פגיעה בחיי אדם.

טיפול ראוי בסיכונים בתחום זה מצריך הקמת תשתית מתאימה של מערכת מידע, מערכת ניהול איכות ונהלים קפדניים המחשבים בין כל חלקי הארגון.

אין קיום מערכות מסוג זה מבטיחות תהליך נקי מסיכונים, אך בוודא ובוודאי שקיומה של מערכת איכות המוטמעת בצורה מיטבית יפחיתו באופן דרסטי את הסיכוי להתממשותו של סיכון בארגון.

כותב המאמר:

יש לכם שאלות?

מלאו פרטים או צרו עמנו קשר ונשמח לעמוד לשירותכם!
  • טלפון

    03-9550222

  • מרדכי רוז'נסקי 18 כניסה ב',
    א.ת חדש ראשון לציון

  • א' - ה'
    08:00-17:00