תקן AS9100D – כל מה שצריך לדעת

מהו תקן AS9100D וכיצד הוא מיושם?

AS9100D הוא תקן בינלאומי שנבנה על ידי האיגוד לאיכות International Aerospace Quality Group – IAQG.

התקן מגדיר דרישות לניהול ותחזוקה של מערכת ניהול איכות לארגונים העוסקים בפיתוח, עיצוב, וייצור מוצרים ו/או מתן שירותים בתהליכי מיקור חוץ בענף התעופה, החלל והביטחון וניתנים ליישום בכל שרשרת האספקה קרי; יצרני מתכות, חומרי גלם לתעשייה, יצרני קשיחים, רכיבים ומוצרים אלקטרוניים, צב"דים, מכלולים, תתי מכלולים ועוד.

התקן פותח על ידי ועדה של מנהלי רכש, פיתוח ואיכות מיצרני האוויר והחלל הגדולים בארה"ב כדרך לצמצום ליקויים בשרשרת האספקה; לשפר ללא הרף את האיכות; לשפר את שביעות רצון הלקוחות; ולהקטין במידה ניכרת את מספר השעות שהוקדש לביקורות, לדרישות ולתיעוד.

לכל המאמרים על תקן AS9100

עקרונות ניהול האיכות על פי תקן AS9100:

• מיקוד בלקוח : הבנת כלל דרישות הלקוח, תכנון ובקרה מותאמים לעמידה בדרישות, שילוב הדרישות במערכת האיכות ויכולת הוכחת עמידה בדרישות כל העת. בנוסף, יישום עקרון זה מקל מאוד במוכנות גבוהה בכל רגע נתון למבדקי לקוח.
• מנהיגות:  הצגת חשיבות ועקרונות יישום התקן בארגון ותקשור לכל בעלי העניין בארגון באמצעות כתבי מדיניות, קוד אתי בארגון אשר תורמים רבות לתרבות ארגונית מותאמת לרמה הנדרשת.
• מעורבות:  יצירת תרבות ארגונית אשר מעודדת מודעות כל עובד לתרומתו האישית במניעת טעויות אנוש, מניעת חריגות בתהליך, זיהוי חריגות בשלבים מוקדמים ונקיטת יוזמה אישית בפעולות שיפור בתהליכי הארגון.
• גישה תהליכית: גישה זו מבוססת עקרון ה – (PDCA (PLAN – DO – CHECK – ACT, היינו, תכנן – בצע – בדוק- פעל. כל פעולה בארגון נדרשת לתכנון ע"פ שיטה, ביצוע ובקרה מותאמת, ופעולה מתמדת לשיפור ומניעת חריגות.

(בבסיס הגישה הנחה מרכזית שכל יישום בארגון צריך להיות מתוכנן, בכל הממשקים הרלוונטיים על מנת שיתבצע באפקטיביות ובמענה מלא לדרישה, ובתוך כך, יכולת הארגון לבקר ולזהות כל חריגה שאינה מתבצעת לפי דרישה, תוך קיום שיטה שתאפשר ביצוע פעילות מתקנת שתמנע הישנות החריגות לאורך זמן).

• קבלת החלטות מבוססת: כלי מרכזי המאפשר לארגון להיות מצליח ומוביל בתחומו הוא מנגנון קבלת ההחלטות. כאשר יש שיטה מבוססת לניתוח נתונים, אופן קבלת ההחלטות יהיה שקול ומדויק יותר לטווח ארוך, ופחות ספקולטיבי ולא מבוסס. החלטות שאינן מבוססות נתונות לסיכוני כשל תהליכי ותוצאות לא רצויות.
• ניהול אינטראקטיבי: גישה המחייבת ניהול אינטראקציות פנימיות וחיצוניות בארגון, בין כלל הממשקים היישומיים על מנת שהתהליכים בארגון, ניהול המשימות ובקרות בסנכרון גבוה מדויקות ועדכניות בכל זמן נתון, בסנכרון מלא.
• ניהול סיכונים: בבסיס עקרון זה ההנחה שכל תהליך ויישום בארגון נתון לסיכון וכך מהווה סיכון על הצלחת הארגון. לפיכך, ביישום דרישה הארגון יבסס שיטה לזיהוי והערכת סיכונים אשר באמצעותה ידע לפעול ולתכנן פעולות מיטיגציה (MITIGATION) שמטרתן להקטין את השפעת הסיכון על המוצר / התהליך הנדון ואף למנוע אותו. מנגנון ניהול סיכונים חשוב מאוד ונפוץ מאוד בתקנים ובארגונים רבים בעולם.
• בקרה: התקן מציב דרישות לקביעת מנגנוני בקרת תהליך ובקרה סופית על מנת למנוע חריגות בתהליך ומסירת מוצר / ביצוע שירות שאינם עומדים בדרישות ועלולים לפגוע בשרשרת האספקה של המוצר.

מנגנוני בקרה אלה יכולים לסייע לארגון באופן משמעותי למזער ייתכנות חריגות, תקלות, נזק לציוד ולהגיע לתוצאות הרצויות.