תקני חירום בישראל ת״י 24002, 24003, 24004

הביקוש לתקני חירום בישראל: למה הוא מזנק בשנים האחרונות

הביקוש לתקני חירום בישראל ובראשם ת״י 24002, 24003 ו‑24004 – נמצא במגמת עלייה ברורה, גם בגלל ריבוי משברים בפועל וגם בעקבות לחץ רגולטורי ועסקי הולך ומתחזק. במקביל, שוק ניהול החירום וניהול המשברים בעולם צומח בקצב דו‑ספרתי, ומשפיע גם על ציפיות הלקוחות והרגולטורים מהארגונים בישראל.

צמיחת שוק ניהול חירום בעולם

שוק ניהול האירועים והחירום (Incident & Emergency Management) צפוי לצמוח מ‑135.1 מיליארד דולר בשנת 2024 ל‑405.6 מיליארד דולר בשנת 2034, עם שיעור צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ‑11.6%. ב‑2024 הוערך נפח השוק בכ‑320 מיליון “יחידות פתרון”, כאשר כ‑45% ממנו מיוחס לשירותי חירום – מערכות שליטה, מרכזי ניהול אירועים ויכולות תגובה מתקדמות.​

גרף: צמיחת שוק ניהול אירועים וחירום בעולם, 2024–2034 (מ-135.1 ל-405.6 מיליארד דולר).
 ​

​בעולם שבו שוק ניהול החירום כמעט משלש את עצמו תוך עשור, ספקים וארגונים נדרשים להוכיח מוכנות גבוהה יותר, תהליכי ניהול משברים מסודרים ויישום תקנים מוכרים  ומגמה זו מחלחלת גם לשוק הישראלי דרך מכרזים, שרשראות אספקה ודרישות לקוחות.

פערי מוכנות במפעלים חיוניים – מנוע לביקוש בישראל

בדוח מבקר המדינה על הבטחת צורכי המזון בחירום נמצא כי רק כ‑23% מהמפעלים החיוניים למזון ערוכים לחירום מבחינת כוח אדם, וב‑12.3% מהם אין כלל מיגון תקני. בנוסף, הדוח מצביע על מחסור במוצרים חיוניים במלאי חירום ועל תלות גבוהה ביבוא מזון: למשל כ‑93% מהדגנים שנצרכו בישראל ב‑2022 היו מיובאים.​

נתונים אלה חושפים “פער מוכנות” משמעותי בין הציפייה מהמפעלים החיוניים לבין מצבם בפועל, ומייצרים לחץ גובר מצד המדינה והציבור לעבור ממענה אד הוק לניהול חירום מבוסס מערכות ניהול ותקינה רשמית. כאשר רק חלק קטן מהמפעלים החיוניים עומד בסטנדרט רצוי של מוכנות, אימוץ תקני חירום הופך לצורך עסקי ולא רק לדרישה רגולטורית.​

כמה מפעלים וגופים חיוניים מדובר “משק עבודה חיוני”

לפי נייר מידע של הכנסת בנושא מסגרות לילדי עובדים חיוניים, “משק העבודה החיוני” בישראל כולל כ‑400,000 עובדים וכ‑4,000 מפעלים חיוניים, משרדי ממשלה ורשויות. משרד העבודה מפעיל מאגר רשמי של “מפעלים חיוניים”, המשמש בסיס לגיוס עובדים ולהפעלת המשק בזמן חירום.​

מאחורי המושג “מפעל חיוני” עומדים אלפי גופים הפועלים בתחומי מזון, אנרגיה, בריאות ותשתיות, וכל שינוי בדרישות החירום או בתקינה משפיע מיד על מאות אלפי עובדים ועל יכולת המשק להמשיך לתפקד בזמן משבר. ככל שהמדינה מדגישה יותר את אחריותם של גופים אלה להיערכות חירום, כך גדל הביקוש למסגרות סדורות כמו תקני 24002, 24003 ו‑24004.​

האות הרגולטורית: משפחת תקני 2400

ת״י 24002, שפורסם בשנת 2021, מגדיר מערכת לניהול חירום במשרדי ממשלה ומשקף מעבר מתפיסה של “קלסרי חירום” למערכת ניהול תקנית, עם דגש על זיהוי משימות חיוניות, הערכת איומים ותכנון רציפות פעילות. ת״י 24004, המיועד למפעלים חיוניים, נמצא בהליך קידום ועדכון ונועד להגדיר מערכת לניהול משברים שתבטיח המשך אספקת מוצרים ושירותים חיוניים גם במהלך חירום ולאחריו.​

ועדת התקינה “ניהול וביטחון” (7815) במכון התקנים ממשיכה לפתח ולעדכן תקנים נוספים במשפחת ניהול החירום והביטחון, כך שנבנית למעשה “משפחת תקני חירום” דינמית ולא מסמך חד‑פעמי. עצם פיתוחם והטמעתם של תקנים חדשים הוא אינדיקציה לכך שהמדינה והמשק עוברים לניהול חירום מבוסס תקינה רשמית – ולא רק הנחיות כלליות או נהלים פנימיים.​

מגמת עלייה ברורה בביקוש לתקני חירום

שילוב הנתונים מצייר קו מגמה חד: בעולם שוק ניהול החירום כמעט משלש את עצמו, בישראל נחשפים פערי מוכנות חמורים במפעלים חיוניים ותלות מסוכנת ביבוא מזון, ובמקביל המערכת הרגולטורית מפתחת ומחדדת תקני חירום ייעודיים. מערכת הנתונים הזו מראה שתקני החירום כבר אינם “nice to have”, אלא רכיב יסודי בניהול אחראי של ארגון במדינת ישראל – במיוחד עבור משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומפעלים חיוניים.​

במצב כזה, תקני ת״י 24002, 24003 ו‑24004 הופכים לכלי אסטרטגי: הם מאפשרים לארגונים לעבור מאלתור לניהול חירום מובנה, להוכיח עמידה בסטנדרט מוכר מול רגולטורים ומכרזים, ולחזק את החוסן התפעולי, המוניטין והאמון של הציבור והלקוחות גם יחד. עבור ארגונים שרוצים לשמור על מעמד “מפעל חיוני”, לעמוד בדרישות המכרזים ולהבטיח רציפות שירות – השאלה כבר אינה האם לאמץ תקני חירום, אלא מתי ואיך לעשות זאת בצורה נכונה ומקצועית.​

איך מתחילים ליישם תקני חירום בארגון?

אם הארגון שלך מוגדר כמפעל חיוני, רשות מקומית או גוף ממשלתי – זה בדיוק הזמן להפוך את ניהול החירום מתיק נהלים קלסרי למערכת ניהול מסודרת לפי תקני ת״י 24002, 24003 ו‑24004.
מומחי החירום והתקינה של Nextep מלווים ארגונים משלב מיפוי הפערים, דרך בניית תוכנית חירום וניהול משברים ועד הכנה מלאה לעמידה בדרישות התקן והרגולטור.

השאירו פרטים ונחזור אליכם לבדיקת מוכנות חירום ראשונית ללא התחייבות – כדי שתדעו איפה אתם עומדים, ומה נדרש כדי שהארגון שלכם יהיה באמת מוכן ליום שאחרי.